בהמשך לפרשת פרנקל. ישראל שיחדה לכאורה במילינים בהודו

[ערוץ 2 - `נקים`]

פורסם עתה בערוץ השני,
"הודו חוקרת החשד שישראל העבירה שוחד של 20 מיליון דולר לבכירים בהודו בתמורה לעסקאות במאות מיליוני דולרים של טילי `ברק` נגד טילים."


שוחד זה מועבר במזומן, ואיש לא יודע כמה בפועל נמסר לצד השני וכמה נלקח בדרך על ידי בכירים ישראלים המקושרים לצמרת המערכת הפוליטית בישראל.

הדבר מסייע להם בן היתר לממן את הבחירות של המושחתים כאן ומהווה את אחד המקורות העיקריים של ההון השחור בצמרת אצלנו. בן החשודים נזכיר את שמו של שמעון פרס שהוזכר בפרשת פרנקל והתעשייה האווירית.

מה שנחמד בסיפור כאן זה שהפעם זאת הודו שחוקרת ולא הכאילו משטרה של המדינה `המפוארת` שלנו.

[Ynet]

הודו: חשד לשוחד בעסקת נשק עם ישראל


שר ההגנה לשעבר ומפקד חיל הים בהודו נחקרים בחשד שחתמו על עסקת נשק עם ישראל לאחר שהושפעו ממתווכים שקיבלו שוחד עבור עבודתם. השניים מכחישים את החשדות

חנן גרינברג פורסם: 10.10.06, 19:59




המשטרה ההודית חוקרת את שר ההגנה לשעבר של המדינה, ג`ורג` פרננדס, ואת מפקד חיל הים, סושיל קומאר, בחשד למעורבות בפרשת שוחד הקשורה לעסקת ענק לקניית טילים מישראל לפני שש שנים.



מחלקת החקירות ההודית הודיעה כי פרננדס וקומאר דחפו לביצוע העסקה למרות התנגדותם של אנשי מערכת הביטחון, משום שהושפעו על ידי מתווכים בעסקה שקיבלו שוחד על פועלם. שוויה של העסקה, שנחתמה בין הודו לתעשייה האווירית בישראל, מוערך ב-269 מיליון דולרים, ועל פיה אמורה ישראל לספק להודו מלאי של טילי "ברק", שנועדו להגנה על ספינות חיל הים.




לפי החשדות, המתווכים בין ישראל להודו בעסקה קיבלו תשלום לא חוקי על פועלם, שהוא בהודו בבחינת שוחד. בתמורה לכסף, הם הפעילו את כל כוח השפעתם על הבכירים, כדי שאלו יאשרו את העסקה תוך שהם מתעלמים מהתנגדויות עמיתיהם ומעבירים מידע כוזב על כדאיות העסקה.



פרננדס הכחיש את החשדות נגדו וכינה אותן "שטויות". "העסקה כבר הייתה כמעט גמורה כשהגעתי למשרד הביטחון, וחיל הים התעקש שהוא צריך אותם", אמר השר לשעבר שהתפטר מתפקידו לאחר שהיה מעורב בפרשיית שוחד אחרת בה היו קשורות עסקאות למכירת נשק.



מפקד חיל הים אמר מצידו כי תפקידו הוא להשיג לחיל הים את כל מה שהוא זקוק לו, כולל טילי "ברק": "הייתי המום ומופתע כששמעתי על החשדות. מערכת ההגנה הייתה בשימוש חיל הים שנים לפני שהגעתי לתפקידי", אמר.



משרד הביטחון בישראל אישר את הדיווחים, על פיהם נבדקות עסקאות הנשק. עוד נמסר ממשרד הביטחון כי לא הייתה כל פנייה אליו מצד צוות החקירה בהודו וכי ככל הידוע, החברות הישראליות אליהן הייתה פנייה משתפות פעולה עם החוקרים.



שיתוף פעולה פורה בין ישראל להודו - כבר למעלה מעשור

מכירת נשק וידע צבאי הוא תחום מרכזי ביחסים בין ישראלי להודו. הקשרים הביטחוניים בין שתי המדינות החלו בתחילת שנות התשעים והתפתחו בצורה משמעותית, כאשר משלחות רבות של אנשי ביטחון מישראל הציפו את הודו והציגו את מרכולתם. כמעט ולא נמסרו פרטים על עסקאות שנרקמו, אבל היה ברור כי מתנהלת תנועה דו סטרית של מכירת אמצעי לחימה וציוד בין שתי המדינות.



שיתוף הפעולה עם התעשיות הבטחוניות בישראל כלל מכירת מידע ונשק, ספינות מלחמה, מטוסים ללא טייס, טילים, תותחים וציוד אלקטרו-אופטי. על פי ההערכות, לקראת שנת 2000 עמד היקף העסקאות על מאות מיליוני דולרים.




גם בשנים האחרונות המשיך שיתוף הפעולה בין המדינות בכל הקשור למכירת אמצעי לחימה להיות פורה ומשמעותי. רק בימים האחרונים דווח כי בכיר בצבא ההודי סיפר על כך שארצו תקנה מספר מערכות נ"מ מתוצרת ישראל. מדובר במערכת המיוצרת על ידי רפא"ל והתעשייה האווירית. העסקאות שנרקמות בין המדינות חייבות לעבור דרך משרד הביטחון המאשר כל צעד ועוקב אחר המשא ומתן.

בזמן שהודו הפכה להיות אחד השווקים החשובים ביותר לייצוא נשק וציוד ביטחוני מישראל, החלו הבעיות דווקא מצד ארצות הברית, שם פחות התלהבו מן העסקאות ושאפו לצמצמן. זוהי למעשה אחת הסיבות המרכזיות לכך שהעסקאות נעשות הרחק מעיני התקשורת ופרטיהן לא מתפרסמים. גם בישראל מתייחסים לנושא בזהירות וחוששים כי פרסומים בכלי התקשורת יפגעו בשיתוף הפעולה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3313446,00.html

[Ynet]

``ישראל לא תרשה לעצמה להסתבך בשוחד``

ישראל לא תרשה לעצמה להסתבך בשוחד
החקירה בהודו נגד בכירים, בחשד למעורבות בפרשת שוחד הקשורה לעסקת ענק לקניית טילים מישראל, אומר מנכ"ל חברה לשעבר בתעשייה האווירית: "מדובר במגרש שמדינות נוקטות בו לעתים בדרכים מלוכלכות, אבל דווקא ישראל, שנמצאת תחת עין בוחנת בנושא הזה ובסביבה פוליטית לא פשוטה, חוששת כמו מאש מכל מה שקשור למתן שוחד בעסקאות הללו"

חנן גרינברג פורסם: 11.10.06, 00:42



"אני מעריך שמאחורי הרמזים האלה על מתן שוחד מצד התעשייה הביטחונית הישראלית, עומדים גורמים שהם חלק מהמתחרים העיקריים של הייצוא הביטחוני, והם רוצים לשים לנו רגל כדי לזכות בנקודות זכות בעתיד", כך מעריך בשיחה עם ynet ד"ר נינו לוי, לשעבר מנכ"ל חברת אלת"א של התעשייה האווירית, בעקבות החקירה המתנהלת בהודו נגד שר ההגנה לשעבר ומפקד חיל הים, בחשד שחתמו על עסקת ענק עם ישראל לאחר שהושפעו ממתווכים.


ד"ר לוי, שהיה במסגרת תפקידו שותף לעסקאות ביטחוניות רבות עם מדינות ברחבי העולם, מסביר מדוע, לדעתו, אין לחברות הישראליות העובדות עם משרד הביטחון ממה לחשוש לאור החקירה: "דווקא התעשייה הביטחונית בישראל, שנמצאת תחת עין בוחנת בנושא הזה ובסביבה פוליטית לא פשוטה, חששה כמו מאש מכל מה שקשור למתן שוחד בעסקאות הללו. עצם הדיווח כבר גורם נזק לישראל ומי שעומד מאחורי זה מבין זאת היטב".


החקירה

הודו: חשד לשוחד בעסקת נשק עם ישראל / חנן גרינברג

שר ההגנה לשעבר ומפקד חיל הים בהודו נחקרים בחשד שחתמו על עסקת נשק עם ישראל לאחר שהושפעו ממתווכים שקיבלו שוחד עבור עבודתם. השניים מכחישים את החשדות. שיתוף הפעולה בין הודו לישראל בכל הנוגע למכירת ידע צבאי ומערכות נשק, נמשך כבר למעלה מעשר שנים
לכתבה המלאה



אתמול נודע כי המשטרה ההודית חוקרת את שר ההגנה לשעבר של המדינה, ג`ורג` פרננדס ואת מפקד חיל הים, סושיל קומאר, בחשד למעורבות בפרשת שוחד הקשורה לעסקת ענק לקניית טילים מישראל לפני שש שנים.


מחלקת החקירות ההודית הודיעה כי פרננדס וקומאר דחפו לביצוע העסקה למרות התנגדותם של אנשי מערכת הביטחון, משום שהושפעו על ידי מתווכים בעסקה שקיבלו שוחד על פועלם. שוויה של העסקה, שנחתמה בין הודו לתעשייה האווירית בישראל, מוערך ב-269 מיליון דולרים ועל פיה אמורה ישראל לספק להודו מלאי של טילי "ברק", שנועדו להגנה על ספינות חיל הים.




לפי החשדות, המתווכים בין ישראל להודו בעסקה קיבלו תשלום לא חוקי על פועלם, שהוא בהודו בבחינת שוחד. בתמורה לכסף, הם הפעילו את כל כוח השפעתם על הבכירים, כדי שאלו יאשרו את העסקה תוך שהם מתעלמים מהתנגדויות עמיתיהם ומעבירים מידע כוזב על כדאיות העסקה.



ספינת טילים (צילום ארכיון: חגי אהרון)


תחום הייצוא הביטחוני מוכר היטב לד"ר לוי, שהיה מבכירי התעשיה האווירית במשך שנים רבות. אמש, לאחר ששמע בכלי התקשורת על הדיווחים מהודו על הפרשה, הגיב בביטול להאשמות. "כל מי שעוסק בתחום בארץ יודע היטב עד כמה דבר כזה יכול להסב נזק לתחום, עד כמה זה יפגע בתעשייה החשובה הזאת", הוא אומר.


ד"ר לוי מציין כי לענף הייצוא הביטחוני בישראל חשיבות רבה מאין כמותה. "למעלה משמונים אחוזים מתוצרת התעשיות הביטחוניות מכוונים לייצוא, ובכסף הזה משתמשים עבור מחקר ופיתוח לצורך יצירת האמצעים הטובים ביותר למערכת הביטחון הישראלית. המדינה לא יכולה לעמוד בסכומי העתק שדורש המחקר והפיתוח ולכן הכסף צריך להגיע ממקורות אחרים וזהו הייצוא. לצערי לא כולם מבינים את החשיבות העצומה שיש לתחום".


"ישראל צריכה להוכיח את עצמה ולהיזהר מכל מוקש"

ישראל, שנמצאת תחת איומים רבים ונחשבת למדינה שמשאבים רבים בה מיועדים לשמירה על ביטחונה, נאלצת להתחרות עם מדינות רבות בכל הקשור למכירת אמצעי הלחימה, כולל כאלו שעבורן זהו עסק כלכלי לכל דבר. אותן מדינות אינן בוחלות להשתמש במנופים פוליטיים על מנת להפריע לישראל. "אף אחד לא נותן לנו מתנות בתחום והתעשייה הביטחונית זוכה (בעסקאות) רק בגלל שהיא מצליחה להציג טכנולוגיה טובה יותר", אומר ד"ר לוי. "לא רק שישראל, עם כל המטען הפוליטי שלה, צריכה להוכיח את עצמה ולהיזהר מכל מוקש, אלא גם שמדובר במגרש שאינו נקי ואי אפשר לומר שאין בו שוחד או נקיטה בדרכים מלוכלכות".


ד"ר לוי מסביר כי בכל משא ומתן בין מדינות יש נציגים מקומיים שעשויים לפעול באמצעים שונים כדי לוודא שהעסקה תצא לפועל. "בישראל התעשייה הביטחונית אינה מלוכלכת יותר מהאחרות. אנו מכירים את כללי המשחק אבל דווקא בנושאים כאלה ישנה הקפדה יתרה, יש פיקוח של משרד הביטחון וקשה להאמין שמישהו בעסקה הזאת היה שותף למתן שוחד. זה נראה מופרך". הוא רומז כי יתכן שאיש הקשר המקומי בעסקאות שונות עשוי, במסגרת מגעיו עם הרוכשים הפוטנציאליים, לפעול בשיטות שונות ולאו דווקא בעסקאות של מוצרי ביטחון, אולם מכאן ועד קבלת סכומי כסף שישמשו לצורך שוחד מההתעשייה הביטחונית בישראל – הדרך מאוד ארוכה.





ראשי מדינות רבות, מוסיף ד"ר לוי, מעורבים באופן שוטף בתעשיות ביטחוניות, נותנים להן גב חזק וגם מוציאים מהבוץ את התעשייה שלהם כאשר היא מסתבכת. "בישראל, ראשי המדינה עסוקים בבעיות פנים כה רבות והתעשייה הביטחונית יודעת שאסור לה לעשות טעויות. לאף אחד מראשי המדינה לא יהיה את הזמן והרצון לטפל בנושא הזה".


לסיום, הוא מדגיש כי אינו מכיר את העסקה שבגינה נפתחה החקירה בהודו, אך מציין כי להערכתו הפרשה לא תניב דבר. "כולי תקווה כי הנזק שייגרם לתעשייה הביטחונית בישראל יהיה מזערי ככל שאפשר כי החשיבות של התחום רבה מאוד".


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3313526,00.html

[Ynet]

ישראל במקום ה-19 בדירוג הבינ"ל של משלמי השוחד


מבין 30 היצואניות הגדולות שדורגו על ידי ארגון השקיפות הבינלאומי. חברות מסין, הודו ורוסיה הן בין בעלות הנטייה הגדולה ביותר לשלם שוחד, וחברות משוויץ, שבדיה ואוסטרליה הן הנקיות ביותר. יצואניות ישראליות נמצאות על פי המדד במקום לא-טוב באמצע

סוכנויות הידיעות פורסם: 04.10.06, 13:59




ארגון השקיפות הבינלאומי (TI) מדרג את ישראל במקום ה-19 בדירוג משלמי השוחד (המדינות היצואניות המשלמות שוחד, הנקרא דירוג BPI), מתוך 30 מדינות שנבדקו. במדד השחיתות העולמי (CPI) שפרסם הארגון לשנת 2005 דורגה ישראל במקום ה-28 מתוך 159 המדינות שנבדקו.



ראשי הסניף הישראלי של הארגון הבינ"ל, הנקרא בארץ שבי"ל , סוזאן תם ודורון נבות, מציינים כי זהו הדו"ח הראשון שבוחן דפוסי שחיתות בהשוואה בינ"ל, בו מיקומה של ישראל הינו מתחת לממוצע המדינות הנבדקות. ישראל מדורגת בדו"ח מתחת לחציון, במקום 18-19 יחד עם הונג קונג.



לדירוג המלא של המדינות משלמות השוחד לחצו כאן.



לדבריהם, הדו"ח מלמד שפירמות מסחריות בישראל מרבות לשלם שוחד כדי לקדם את עסקיהן. תם ונבות אומרים כי העובדה שחברותר בות עושות שימוש בשוחד


"הינה סימפטומאטית לתפקוד ממשלות ישראל ולקשר הבלתי בריא שהתפתח בשניחם האחרונות בישראל, בין הון לשלטון". לדבריהם, "הקשרים הסבוכים בין הון לשלטון בישראל באים לידי ביטוי באוזלת היד שהממשלה מגלה מול התנהגות הפירמות בזירה הבינלאומית".



שוויץ הכי "נקייה", הודו הכי מושחתת

דירוג ה-BPI דגם יותר מ-11 אלף אנשי עסקים ב-125 מדינות. הארגון מסר כי הוא התמקד בחברות מ-30 המדינות היצואניות הגדולות ביותר, האחראיות על יותר מ-80% מסך הייצוא בעולם. לפי הנתונים, ישראל אוחזת ב-0.4% מסך הייצוא העולמי.



בראש הרשימה דורגו המדינות שהחברות העסקיות שלהן מוכנות הכי פחות לשלם שוחד. את המקום הראשון תפסה שווייץ, ואחריה שבדיה, אוסטרליה, אוסטריה וקנדה. בתחתית הרשימה, כמדינות המרבות לשלם שוחד, היו הודו, סין, רוסיה, טורקיה וטייוואן.


צרפת (במקום ה-15) ואיטליה (במקום ה-20) הגיעו למקומות נמוכים לאחר שמגיבים באפריקה אמרו כי חברות צרפתיות ואיטלקיות נוטות יותר לשלם שוחד מאשר חברות ממדינות מערביות אחרות. בריטניה תפסה את המקום השישי, וארה"ב את המקום ה-10. איחוד האמירויות הגיע למקום ה-14.


מנכ"ל TI, דייוויד נוסבאום, אמר כי "זו צביעות שחברות ממדינות OECD ממשיכות לשחד בכל העולם, בזמן שהממשלות שלהן משלמות מס שפתיים לאכיפת החוק. מדד משלמי השוחד של TI מראה כי הן לא עושות מספיק כדי לטפל בבעיית השוחד מעבר לים". לדבריו, "הדיווחים על אכיפת חוקי מניעת השוחד הבינלאומיים הם מעטים ומייאשים".



הארגון ממליץ למדינות ה-OECD להגביר את האכיפה של אמנת המלחמה בשוחד והאיסור על תשלום שוחד מעבר לים, ולהקדיש את המשאבים הנחוצים לביצוע ולמעקב אחר האכיפה. עוד ממליץ הארגון לסין, הודו ורוסיה לאמץ את עקרונות האמנה. הארגון ממליץ לבנקים לפיתוח לחסום חברות שנמצאו אשמות במתן שוחד, ולמדינות מתפתחות לתבוע חברות זרות שנותנות שוחד בתחומן.



http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3310982,00.html